התאוריה המבנית-תפקודית
מדמה את החברה לגוף האדם. כמו שגוף האדם בנוי אברים המשמשים את צרכיו, כך בנויה החברה ממוסדות חברתיים העונים על צורכי החברה.
מוסדות חברתיים כאלה הם: צבא, מוסדות המשפט, הכנסת, מוסדות החינוך, המשפחה, התקשורת וכו'.
כל מוסד הקים לעצמו ארגון על מנת לתפקד. יתכן ומוסד יהיה שייך ליותר ממוסד אחד: הטלוויזיה החינוכית לדוגמה שייכת גם למוסד החינוכי וגם למוסד התקשורת.
כל מוסד "מייצר" ,מוצר" כלשהו ואת התפוקה שלו הוא מעביר למוסדות החברה האחרים. המוסדות האחרים משתמשים בתפוקה הזו ככמשאב.
לדוגמא: הקשר בין מוסד המשטרה לבין מוסדות בתי המשפט.
מוסד התקשורת מקבל אינפורמציה/תשומה מן המוסדות האחרים, הוא מעבד את האינפורמציה ומפיץ אותה כתפוקה שלה.
מוסדות החברה תלויים כולם במוסד התקשורת על מנת לקבל מידע שוטף, פרשנות, תיאום וכו'.
מידת התלות של המוסדות גדולה והיא אף מתחזקת ככל שטכנולוגית אמצעי התקשורת מתפתחת. תלות זו גורמת לחשש מפני מוסד התקשורת. בגלל חששם ממנו מעוניינים מוסדות החברה להגביל את כוחו של מוסד התקשורת ולפקח עליו.
גיוס- חלק מפעולות התקשורת המיוחסות לתפקיד זה,
שייכות, למעשה, לתפקיד התיאום. בשנים האחרונות הוכח שוב ושוב, כי בכוחה של
תקשורת המונים לקדם ולטפח אינטרסים לאומיים וערכיים מרכזיים, לעצב דפוסי
התנהגות בעתות חירום, מלחמות, או משברים. לעתים, גם בימים כתיקונם ממלאת
תקשורת המונים את תפקיד הגיוס: גיוס תמיכה פוליטית בעיקר במסעי בחירות, או
גיוס כלכלי, כמו , למשל, במסע פרסום מסחרי. תפקיד זה דומה, כאמור, לתפקיד
התיאום, וההבדל בין השניים אינו אלא בשקיפות הכוונה: המגמה לעצב דעות
ולתמרן את קהל היעד ניכרת כאן יותר, ואינה מסתתרת מאחורי איצטלה של
פרשנות. בתפקיד זה הבחין חוקר התקשורת מקווייל
סיקור הסביבה - איסוף והפצה של מידע על אישים, על אירועים ועל תהליכים. תפקיד זה מתמלא במידה זו או אחרת בפורמט השכיח המכונה "חדשות"
המשכיות - העברה של מורשת התרבות מדור לדור,
מתן ביטוי לסמלים ולערכי תרבות, החשובים ליצירת הזדהות והמשכיות בין-דורית
בחברה. הגדרת התפקיד הולמת במידה רבה או המושג הסוציולוגי חיברות
(סוציאליזציה). כלומר, מצפים מאמצעי תקשורת ההמונים שישמשו סוכני חיברות,
או סוציאליזטורים, ולעתים מלמדים ומחנכים. לכאן שייכים ספרים, סרטים,
תוכניות טלוויזיה ומדורים בעיתונות העוסקים בהיסטוריה, בתרבות, בדת,
בספרות ובאמנות, ובעצם כמעט כל מה שאיננו אקטואליה לשמה.
תיאום או קישור - צירוף פיסות מידע וייחוסן להקשר רחב
יותר והמלצה כיצד להבין אירועים או להגיב עליהם. פעולות אלה נעשות
בדרך-כלל בפורמטים של פרשנות: מאמרי מערכת, מאמרים פובליציסטיים, שיחות
וראיונות עם בני-סמכא בתחומים שונים. ההבחנה בין תפקיד הסיקור לתפקיד
התיאום מקבילה מן-הסתם להבחנה המקובלת בין ידיעות לבין דעות
בידור - לעתים אפשר לראות בבידור חלק מתפקיד
ההמשכיות, אך ייחודו בכך שהוא מסייע גם להפגת מתחים, אישיים או קבוצתיים,
שהיו עלולים לערער את היציבות בחברה. הפורמטים הממלאים תפקיד זה הם אולי
המבוקשים מכולם: תוכניות מוזיקה ברדיו ובטלוויזיה, סרטי קולנוע, מדורי
הומור וזוטות בעיתונות הכתובה. על תפקיד זה הצביע הסוציולוג האמריקני רייט
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה